על נקיפת כדור הארץ

נקיפת כדור הארץ (Earth Precession) היא תופעה שבה כיוונו של ציר סיבוב כדור הארץ סביב עצמו משתנה במרחב ביחס לגרמי השמים האחרים.  ניתן להמחיש זאת באמצעות סביבון,  הסביבון בזמן סיבובו סביב עצמו משנה את הכיוון שאליו פונה ראשו, וכך מצייר מעגל.  כדור הארץ מבצע תנועת נקיפה בשיעור של 0.01396 מעלות בשנה, ומשלים מחזור שלם בכ-25,788 שנים.

כיצד תופעת הנקיפה קשורה לנושא של גלגל המזלות?  קודם כל צריך להכיר שני מושגים:

מישור המילקֶה (The Ecliptic): הוא המישור שמכיל את מסלולו של כדור הארץ סביב השמש, באנימציה מסומן כעיגול אדום סטאטי. אפשר לדמיין את המישור הזה כלוח עגול שעליו נע כדור הארץ סביב השמש. מנקודת מבטינו על כדור הארץ, הלוח יראה כקו שחוצה את השמיים. קבוצות שנמצאות על גבי קו זה הן קבוצות הכוכבים של המזלות.

גלגל המזלות: אם נרחיב את מישור המילקה מכדור הארץ כלפי חוץ נקבל קו שחוצה את השמים. גלגל המזלות מורכב מקבוצות הכוכבים שמישור המילקה חוצה.

קו המשווה השמיימי (The Celestial Equator): הוא מעגל דמיוני הנמשך מקו המשווה של כדור הארץ והוא מאונך לציר הסיבוב של כדור הארץ סביב עצמו. באנימציה מסומן כמעגל ריק הנמצא בתנועה בשל הנקיפה. דרך אחרת לחשוב על מישור זה היא מישור שחוצה את כדור הארץ לשנים, המיספירה צפונית והמיספירה דרומית. מאחר וכדור הארץ נוטה על צידו בזוית של כ-23 מעלות, מישור המילקה והמישור של קו המשווה השמיימי נמצאים בזווית זו אחד מהשני.

בתמונה שני המעגלים של מישור המילקה והמישור של קו המשווה השמיימי מתלכדים בשתי נקודות. מנקודת מבט של כדור הארץ, הגעת השמש לנקודות אלו מסמנת את נקודת השוויון האביבית ונקודת השוויון הסתווית, שני מועדים בשנה בהם אורך היום שווה לאורך הלילה.

אך בשל תופעת הנקיפה, נקודות אלו נמצאות בתנועה ביחס לקבוצות הכוכבים הקבועים, ולכן כל פעם שהשמש (למשל) בנקודת השווין האביבית, היא ממוקמת במקום קצת שונה ביחס לכוכבים הקבועים שמאחוריה. קבוצות הכוכבים נראות כנעות אחורה (מנקודת מבטינו נעות מערבה) בקצב של מעלה כל 72 שנה.

מאז תקופת יוון הקלאסית, הנקיפה הסיטה את נקודות השוויון מקבוצות הכוכבים של טלה ומאוזניים, לאלו של בתולה ודגים. נקודות השוויון מחליפות מזל כל 2150 שנה. עניין זה קשור לנושא העידנים האסטרולוגים ועידן הדלי עקב המעבר העתידי של נקודת השוויון האביבית למזל דלי והסתווית למזל אריה.

על הנקיפה כתב היפרכוס, אסטרונום בן המאה השניה לפני הספירה.  לפי הכתוב בספר 'אלמגסט' של תלמי, היפרכוס הרכיב קטלוג של הכוכבים הקבועים וזיהה חוסר תאימות למיקומי כוכבים קבועים כפי שהיו מוכרים מכתבים שנכתבו 150 שנה לפני זמנו.  רמז מקדים לתגלית היה שקיים הבדל בין הזמן שלוקח לשמש לחזור לנקודת השוויון האביבית (המכונה שנה טרופיקלית, מהמילה היוונית טרופיקוס שמשמעותה נקודות הסיבוב), והזמן שלוקח לשמש להשלים הקפה ביחס לכוכב קבוע (המכונה שנה סידריאלית). היפרכוס ראה שלמרות שהכוכבים הקבועים שומרים על אותו המרחק אחד לשני, יש הבדל במרחק שלהם בהשוואה לנקודת השוויון האביבית.  חישוב גס העלה שהם נעים ב-50 דקות המעלה בשנה.  מדידות מדויקות יותר בעידן המודרני מעלות ערך של 50.2453 ועוד 0.0002225” t כאשר t הוא מס' השנים מאז 1850.

כיצד הפך גלגל מזלות המבוסס על נקודת השוויון האביבית לגלגל הסטנדרטי באסטרולוגיה המערבית?

גלגל מזלות המגדיר את תחילתו, כלומר 0 מעלות מזל טלה, מנקודת השוויון האביבית מכונה גלגל מזלות טרופיקלי (Tropical Zodiac). כך נכתב על ידי היפרקוס:

"ראשית, הבא נניח שאראטוס מחלק את גלגל המזלות מתחילת נקודות השוויון ונקודות ההיפוך כך שנקודות אלו מסמנות את תחילת המזלות.  אך אדוקסוס מחלק את הגלגל כך שהנקודות יהיו אמצע הסרטן ואמצע הגדי מצד אחד, ואמצע הטלה ואמצע המאוזניים מצד שני [...]  גלגל המזלות חולק באופן זה על ידי כמעט כל האסטרולוגים העתיקים". – היפרקוס, Commentary on the Arateia.

אפשר ללמוד מכך שבאותה התקופה היו גישות שונות לגבי נקודת ההתחלה של גלגל המזלות.  אסטרולוגים כמו ואלנס וטרסילוס השתמשו בגלגל שמתחיל ב-8 מעלות טלה ביחס לנקודת השוויון האביבית ולפי הציטוט כנראה היתה גישה נוספת שמתחילה את הגלגל מ-15 מעלות טלה.  נראה שהיפרקוס בחר להתמקד בגישתו של אראטוס. מקורות קדומים יותר מהיפרקוס הזכירו את גלגל המזלות הטרופיקלי כשהקדום מביניהם הוא יוקטמון (Euctemon) מהמאה החמישית לפניה"ס.

הבא שיכתוב על כך יהיה תלמי, האסטרונום המפורסם ביותר של העולם העתיק.  תלמי פעל במאה השניה אחרי הספירה וכתב ספרים חשובים בתחום שריכזו את הידע המוכר בתקופתו.  כנראה שלא היה אסטרולוג פעיל, אך הוא מוכר באסטרולגיה כרפורמטור משום שהדגיש גישות ושיטות שונות מאלו שהיו נפוצות אצל כותבים אחרים בתקופתו.  תלמי קרא את כתבי היפרקוס ומקורות נוספים וכתב על החשיבות שבגלגל המזלות הטרופיקלי בספרו 'טטרביבלוס':

"מתקבל על הדעת להעריך את תחילת המזלות מנקודות השוויון ומנקודות ההיפוך.  במידה מסוימת משום שהסופרים כותבים על כך בצורה בהירה, ובמיוחד משום שמנסיונינו הודגם שטבעם [של המזלות] ועצמתם, והדברים הדומים להם מקבלים את משמעותם מנקודות ההתחלה של נקודות השוויון ונקודות ההיפוך ולא משום מקור אחר". – תלמי, טטרביבלוס.

כשתלמי כותב על טבעם של המזלות ודברים הדומים להם, הוא מתכוון לכך שעל גלגל המזלות להיות צמוד לארבעת התכונות של חום, קור לחות ויובש. תלמי אומר שהמזלות מקבלים את התכונות שקשורים אליהם משום שממוקמים במיקום מסוים מבחינת המעגל של נקודות השוויון ונקודות ההיפוך.  למשל, בנקודת השוויון האביבית מתחיל מזל טלה, הקשור להתחלות ופריצת דרך חדשה.  בזמן זה השמש חוצה כלפי מעלה את קו השווין השמיימי ומופיעה במקום גבוה יותר בכל יום עד לאמצע הקיץ.  לפי המודל יש קשר למזג האויר באותה התקופה, למשל מזל אריה בעל תכונות של חום ויובש, המתאימות למזג האויר בשיא הקיץ, בזמן בו השמש נמצאת בתחומו. אך יש לציין שמודל זה לא פועל כראוי בהמיספירה הדרומית בהם החודשים הקרים הם דווקא אלו שתלמי מייחס לחום לכן נדרשת התאמה מיוחדת.

תלמי מחליט על גלגל מזלות המבוסס על נקודת השוויון האביבית (גלגל המזלות הטרופיקלי) מתוך ידיעה שאינו חופף לקבוצות הכוכבים בשמים. מטרת השיטה היא ליצור התאמה בין משמעות לזמן.  לכן, כשנאמר שכוכב נמצא במזל מסוים, הרי איננו בהכרח בתחום של אותה קבוצת הכוכבים אלא נמצא בגבולו של מקטע תואם על גבי מישור המילקה שמסמל את קבוצת הכוכבים הממשית.  אילו היו בוחרים בגלגל מזלות המבוסס על קבוצות הכוכבים (המכונה גלגל סידריאלי), היה נוצר מצב של חוסר תאימות בין הזמנים בהם השמש נמצאת בתחום אותו מזל למשמעות האסטרולוגית, למשל כעבור 10,000 שנה השמש היתה חולפת על פני מזל אריה שקשור לחום דווקא באמצע החורף.

האסטרולוגים הערביים בימי הביניים המוקדמים השתמשו בגלגל מזלות סידריאלי. אסטרולוגים שונים בימי הביניים היו מודעים לנושא וכתבו על כך, למשל אל-בטאני, אל-בירוני ואבן עזרא. בהמשך הדרך בעת החדשה המוקדמת הטבלאות של תלמי קונות אחיזה ובהמשך הופכות לסטנדרט באסטרולוגיה המערבית המודרנית. גלגל המזלות הסידריאלי עדיין בשימוש בזרמים מסוימים , כמו אסטרולוגיה הודית וגם במערב בזרמים מסוימים במאה ה-20.

לסיכום: בעולם העתיק אסטרונומיה/אסטרולוגיה התפתחה על ידי שילוב של חשיבה כמותית לצד פיתוח המשמעות הסמלית של הכוכבים.  הבחירה בגלגל המזלות הטרופיקלי היתה בחירה מודעת מתוך מגוון דרכים להסתכל על גלגל המזלות, שאינה בהכרח תאומת את קבוצות הכוכבים המדוייקות.  זאת מתוך רצון לשמר ולקבע את הקשר בין קבוצות הכוכבים ליחס בין כדור הארץ והשמש, כדי לייצר מודל שיש בו הגיון פנימי אסטרולוגי.